אבישי חניא כח תשרי, תשפב04/10/2021
לשם מה הנציחה התורה את מסעי בני ישראל בדיקדוק רב כל כך, ומדוע פורטו כל כך בהרחבה?
פירוט מסעות ישראל במדבר:
"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון.. ויסעו בני מרעמסס-ויחנו בסוכות, ויסעו מסוכות-ויחנו באיתם, ויסעו מאיתם-וישב על פי החירות" וכולי וכולי..
לשם מה הנציחה התורה את מסעי בני ישראל בדיקדוק רב כל כך, ומדוע פורטו כל כך ברחבה? "ויכתוב משה את מוציעהם למסיעהם על פי ה'" על פי ה'- כדי להדגיש שלא נכתב לחינם!
רש"י: למה נכתבו המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום, שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר , לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא הייתה להם מנוחה.. שכל שמונה ושלושים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות.
רבי תנוחמא (גם מובא ע"י רש"י): משל למלך שהיה בנו חלה, והוליכו למקום רחוק לרפואתו. כיון שהיו חוזרים התחיל אביו מונה את כל המסעות. אמר לו "כאן ישנו" "כאן הוקרנו" "כאן חששת את ראשך"..
מסביר המהר"ל את פרטי המשל- כמו שהאב מספר כמה טורח הגיע לו עד בואו למקום הזה, והודיע לא איך היה מטפל עמו משום אהבתו אליו- כך ה' יתברך היה מטפל עם ישראל בשביל אהבתו אליהם, ובשביל כך יזכרו ישראל הטובות שעשה להם ויעבדו אותו בכל לבב.
סיבה נוספת שאפשר לומר, היא שהמסעות באו כדי לשבח את עם ישראל- הנביא ירמיהו אומר לישראל בשם הקב"ה: "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" מסביר שם רש"י- מהו חסד נעוריך? לכתך אחר שלוחי משה ואהרון. מארץ נושבת יצאתם למדבר ואין צידה לדרך כי האמנתם בי.
ואם נסכם, נראה שרשימת מסעות בני ישראל במדבר מלמדת אותנו דברים חשובים ועקרוניים:
1) מסעות המדבר מלמדים אותנו את חסד ה' אלינו, אף שחטאנו והכעסנו את הקב"ה- לא הענישנו במלוא חומרת הדין, אלא הקל עלינו במסעות המדבר.
2) בהזכרת המסעות אנחנו מעלים את חוויות עם ישראל במדבר במשך שנות הנדודים הרבות, וכך נזכרים כמה דאג הקב"ה לעם ישראל ושמר עליו במשך ארבעים שנה. ידיעה זו אמורה לעורר בנו את הרצון להשיב אהבה לה' ולהשתדל יותר במילוי רצונו.
3) יש ברשימה זו של המסעות כדי ללמד על החסד של עם ישראל ועל מעלתם, שעל קשיי הדרך המשיכו ללכת אחרי הדרכת ה', מתוך אמונתם וביטחונם בו.
חשיבות לימוד התורה:
"ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאווה" (מוזכר בפרשה כחלק ממסעות ישראל)
אחר שסיים הקב"ה לתת את התורה לעם ישראל במדבר סיני, ברחו עם ישראל "כתינוק הבורח מבית הספר" כדברים חז"ל, מה שהוביל אותם בסופו של דבר לחטוא בקברות התאווה. ולומדים מכך שכאשר אדם מסיע ומרחיק את עצמו מקבלת תורה ואינו עוסק בלימודה, אז וודאי שהוא מגיע להתגברות התאווה ולידי חטא (בקברות התאווה זה התבטא בתאווה לבשר). אדם צריך תמיד קשר לתורה, ללימוד תורה וקביעת עיתים לתורה, רק כך ישמור על עצמו, ועל הקשר שלו לקב"ה.1
1- הרמח"ל בסיפרו מסילת ישרים, מסביר שכוח החומר תמיד מושך את האדם האליו, ולכן אם האדם לא ילמד ולא יהיה אקטיבי בקישרו לקב"ה אז וודאי שימשך אל החומר, ולא ישאר באמצע.
"אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאותם ביד משה ואהרון.. ויסעו בני מרעמסס-ויחנו בסוכות, ויסעו מסוכות-ויחנו באיתם, ויסעו מאיתם-וישב על פי החירות" וכולי וכולי..
לשם מה הנציחה התורה את מסעי בני ישראל בדיקדוק רב כל כך, ומדוע פורטו כל כך ברחבה? "ויכתוב משה את מוציעהם למסיעהם על פי ה'" על פי ה'- כדי להדגיש שלא נכתב לחינם!
רש"י: למה נכתבו המסעות הללו? להודיע חסדיו של מקום, שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר , לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא הייתה להם מנוחה.. שכל שמונה ושלושים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות.
רבי תנוחמא (גם מובא ע"י רש"י): משל למלך שהיה בנו חלה, והוליכו למקום רחוק לרפואתו. כיון שהיו חוזרים התחיל אביו מונה את כל המסעות. אמר לו "כאן ישנו" "כאן הוקרנו" "כאן חששת את ראשך"..
מסביר המהר"ל את פרטי המשל- כמו שהאב מספר כמה טורח הגיע לו עד בואו למקום הזה, והודיע לא איך היה מטפל עמו משום אהבתו אליו- כך ה' יתברך היה מטפל עם ישראל בשביל אהבתו אליהם, ובשביל כך יזכרו ישראל הטובות שעשה להם ויעבדו אותו בכל לבב.
סיבה נוספת שאפשר לומר, היא שהמסעות באו כדי לשבח את עם ישראל- הנביא ירמיהו אומר לישראל בשם הקב"ה: "זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" מסביר שם רש"י- מהו חסד נעוריך? לכתך אחר שלוחי משה ואהרון. מארץ נושבת יצאתם למדבר ואין צידה לדרך כי האמנתם בי.
ואם נסכם, נראה שרשימת מסעות בני ישראל במדבר מלמדת אותנו דברים חשובים ועקרוניים:
1) מסעות המדבר מלמדים אותנו את חסד ה' אלינו, אף שחטאנו והכעסנו את הקב"ה- לא הענישנו במלוא חומרת הדין, אלא הקל עלינו במסעות המדבר.
2) בהזכרת המסעות אנחנו מעלים את חוויות עם ישראל במדבר במשך שנות הנדודים הרבות, וכך נזכרים כמה דאג הקב"ה לעם ישראל ושמר עליו במשך ארבעים שנה. ידיעה זו אמורה לעורר בנו את הרצון להשיב אהבה לה' ולהשתדל יותר במילוי רצונו.
3) יש ברשימה זו של המסעות כדי ללמד על החסד של עם ישראל ועל מעלתם, שעל קשיי הדרך המשיכו ללכת אחרי הדרכת ה', מתוך אמונתם וביטחונם בו.
חשיבות לימוד התורה:
"ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברות התאווה" (מוזכר בפרשה כחלק ממסעות ישראל)
אחר שסיים הקב"ה לתת את התורה לעם ישראל במדבר סיני, ברחו עם ישראל "כתינוק הבורח מבית הספר" כדברים חז"ל, מה שהוביל אותם בסופו של דבר לחטוא בקברות התאווה. ולומדים מכך שכאשר אדם מסיע ומרחיק את עצמו מקבלת תורה ואינו עוסק בלימודה, אז וודאי שהוא מגיע להתגברות התאווה ולידי חטא (בקברות התאווה זה התבטא בתאווה לבשר). אדם צריך תמיד קשר לתורה, ללימוד תורה וקביעת עיתים לתורה, רק כך ישמור על עצמו, ועל הקשר שלו לקב"ה.1
1- הרמח"ל בסיפרו מסילת ישרים, מסביר שכוח החומר תמיד מושך את האדם האליו, ולכן אם האדם לא ילמד ולא יהיה אקטיבי בקישרו לקב"ה אז וודאי שימשך אל החומר, ולא ישאר באמצע.
